קישורים מבצעים שאלות ותשובות לוח אירועים צור קשר עמרם שושן ראשי
עמרם שושן, מאחרוני הוגי הדעות של ההתיישבות העובדת הלך לעולמו באוגוסט 2006 . מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה ואלפים רבים פקדו את בית המשפחה במהלך הימים שלאחר מכן.
מהסיפורים שקלחו מפי המבקרים, עולה דמותו של אדם שהעיז לחלום בגדול, פעל רבות למען הגשמת חלומותיו וזכה לראותם מתגשמים.
 

עמרם שושן, היה בן 14 כאשר עלה לארץ עם משפחתו הענפה ממרוקו הישר למושב מצליח. משם שלפה אותו דבורה דיין לפנימיה לגננות ושתלנות ומשם לבי"ס החקלאי בעפולה. אחרי שירות צבאי כקצין החליט ללמוד בסמינר למורים בהתיישבות בנהלל, שם הכיר את זיוה לימים אשתו. בסיום לימודיו החל להורות בשומרה ולאחר שנתיים הוראה, הקים וניהל את בי"ס האזורי במעונה, ועל כך זכה בפרס החינוך. בין תלמידיו באותה תקופה נמנו השר שלום שמחון ואבי קרמפה לימים ראש המועצה האזורית......
בהתקפת המחבלים על בי"ס במעלות,
עמרם- כסגן מפקד בעיר פרץ יחד עם החיילים פנימה ופינה על ידיו את תלמידיו המדממים והפצועים ואת המתים.
לאחר עשר שנות ניהול החליט
שושן לפרוש מניהול כדי לאפשר למנהל צעיר ורענן להכניס רוח חדשה בבי"ס. הוא עבר לפיקוח בכיר במשרד החינוך. "פינוי הדרך לצעירים ולרוח אחרת אפיינה אותו בכל התפקידים אותם מילא." אומרים חבריו. "בכניסה לכל תפקיד הוא הציב לעצמו מטרות אותן רצה להשיג, ואת המועד לפרישתו."
בהיותו מפקח נקרא ע"י הוריו לחזור למשק במושב מצליח. "התאים לי לחזור, אמר
עמרם שושן בראיון שנערך עימו כאשר פרש מתפקידו כראש אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים "כי אני קשור בכל נימי נפשי להתיישבות העובדת."
"מאז עזב את בי"ס שהקים במעונה, במשך כשלושים שנה, דאג להתקשר כל 1 בספטמבר לבי"ס כדי לברך את התלמידים והמורים לקראת שנת הלימודים החדשה.
כחבר במושב מצליח הוא תרם רבות להרגעת המתח הדתי בין תושבי המושב חציים מרוקאים וחציים קראים.
כחבר מצליח הציע מועמדותו לראשות המועצה האזורית "גזר" וזכה לאמון ציבור הקיבוצים והמושבים במשך שלוש קדנציות. בתפקידו כראש מועצה דאג ליצור חיבור בין הישובים למועצה, מה שלא היה קיים עד אז. בנוסף הביא להעלאת נושא החינוך על סדר היום. הקים את בי"ס "הרצוג" שהיה בבחינת חלום של איש אחד, שנחשב כבר מתחילתו לבי"ס מעולה. הביא להקמת הישוב הקהילתי "בית חשמונאי", בו נקלטו רבים מבני המושבים שלא נמצא להם מקום במושב שלהם. הוא פעל להרחבת החלק הארי של מושבי המועצה, כולל פיתוח מערכת הביוב המרכזית. נושא שהיה ראשון וחדשני באותם ימים. המועצה בראשותו גם קלטה עליה מחבר העמים באתר קרוואנים מתוכנן ומסודר בבית חשמונאי כשהדגש הוא על קליטה ישירה והשתלבות באזור ולא כמעברה. לעולים שהגיעו למקום ניתנה אופציה לקנות או לבנות את ביתם במקום. משפחת שושן אף אימצה משפחת עולים.
בשנת 1994 לאחר שפרש מראשות המועצה, הוזמן ע"י שלום שמחון, שהיה תלמידו, לשמש כיו"ר אגף חברה בתנועת המושבים. "מצאתי עצמי אוגם את כל התפקידים אלי" סיפר
עמרם שושן בראיון האחרון עימו "הפכתי להיות האיש שמאחורי האידיאולוגיה, הנתונים והביצוע של התנועה. טיפלתי בבעיות רבות, מתרבות ועד בעיות תקנון הישובים, ועדות הביקורת, ועד האגודה, רשויות האגודה, נושאים מוניציפליים ועוד."
עמרם הפך כתובת לכל סבך הבעיות במושבים. הוא הוזמן להרצות באוניברסיטאות, ולשמש כעד מומחה בבתי המשפט. כדי שלא תאבד התורה והעקרונות שהינחו את ההתיישבות מראשיתה הוא כתב שלוש חוברות שהן האורים ותומים בנושאי המושבים: האחת בנושא העברה הבינדורית – מכירה, צוואה, ירושה ומכירה ללא תמורה של נחלה. בה באים לידי ביטוי הידע הרב שרכש מהחוק, פס"ד ומפורומים רבים של משפטנים שמתמחים בנושאים אלה. חוברת שניה, דנה בניהול המושב המורחב. ובחוברת השלישית ריכז את כל הוראות, החלטות והנחיותיו למושב בנושא החכירה לדורות ורישום הנחלה.
כמנהל אגף הקרקעות בתנועת המושבים וכמי שהיה מעורב בהטווית העמדה המושבית בבג"צ הקרקעות, הידוע יותר כבג"צ "הקשת המזרחית", עמרם קיבל בצורה קשה את פסיקת הבג"צ, לדבריו, מפני שלא דיברו בשבחם של המתיישבים. נדמה היה כי הוא עומס על כתפיו את נטל הכשלון. "אני מחנך. אמר איני בורח ואומר אחרים הובילו. אני מייצג את חברי המושבים. הם נתנו לי מנדט לומר בשמם, להיאבק למענם. אני מייצג את כל אלה ששמו עלי ועל חברי בתנועה את יהבם, לטוב ולרע. להצלחה ולאכזבה. אני מייצג את המזרחיים, מערביים, הצפונים, הדרומים, הוותיקים והצעירים. אני לא בורח ומהווה 'שליח העובר לפני הציבור'.
כאשר נשאל לגבי החבירה של המושבים לקיבוצים שאולי היתה בעוכרינו השיב בכעס "לא יצליחו לעשות הפרד ומשול בין המרכז לפריפריה, בין הקיבוץ והמושב. המאבק שלנו הוא על זכותנו בקרקע, וזהו דבר בסיסי. הלכנו עם הקיבוצים, כמו שמושבים ותיקים וחדשים ומושבים שרכשו את הקרקע חברו יחד, כי לנו גורל אחד, נושא אחד ומטרה אחת היסטורית, מפוארת ומשותפת."
מה אתה צופה שיקרה בתנועות ובהתיישבות ? נשאל באחת ההזדמנויות והוא השיב "מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד, טוען שצריך לשנות את מטרות ההתיישבות ואת הגישה והאסטרטגיה של תנועות ההתיישבות. אם הדבר ימומש ולו בחלקו, יש סיכוי סביר לדיאלוג חדש ואחר בין ההתיישבות לעם ישראל, זאת בתנאי שיקבעו מטרות ברורות, כמו חובה של עיבוד קרקע, שמירה על שטחים פתוחים וירוקים, אפשור פרנסות נוספות, עיגון הזכויות בחוזי חכירה לדורות, פיתוח הייחודיות והחזות של כל מושב. צריך לחבור לירוקים כדי ליצור דיאלוג בין המשתמשים בקרקע לבין הדואגים לסביבה. וכמובן לנצל את פוטנציאל כוח האדם שבמושבים להסברה ולפעולה בקרב הקהילות השונות. בכל מקרה, חברי ההתיישבות צריכים להישאר מאוחדים, לעבד את הקרקע ולשומרה מכל משמר. אנו צריכים לשוב לתפקידנו ההיסטורי, האיכותי וההתנדבותי. צריך לזכור שלא סיימנו את תפקידנו הציוני-היסטורי.
כאשר פרש מתנועת המושבים החליט לפתוח משרד לייעוץ בנושאים מושביים על כל היבטיהם. את המשרד פתח בחצרו בין העצים האקזוטיים שבחצרו , בגן שהיה גאה בו מאוד.

עמרם תמיד מלא מרץ היה מודה שיש לו בעיות בריאות אבל היה מוסיף מיד "טוב לי, ואני האדם הכי מאושר בארץ. כל מה שרציתי השגתי. לא שמו לי רגליים להכשילני ואני מרגיש באהבה אלי מהמושבניקים כולל הפוליטיקאים שבהם. יש לי משפחה טובה והמון חברים. אני מאושר שאלוהים חנן אותי בראש פורה. החיים מעניינים אותי ואני לא משועמם."
עמרם התגאה מאוד בייחוס ההתיישבותי של משפחתו "אשתי זיוה בת כפר חוגלה. בתי הבכורה נטע מושבניקית במושב לכיש, חמיה הם מכפר יהושע וכפר אז"ר, בני היה ממקימי מושב כמהין ובתי הצעירה שלומית משמשת כרכזת נוער במ.א ברנר. "
לפני מותו, החליט עמרם שושן לחזור לשורשים ולעסוק בחקלאות.ביחד עם זיוה אשתו תכננו להקים בוסתן לפירות אקזוטיים שיהיה חינוכי-לימודי, וגם לקטיף עצמי. הכינו את הקרקע, קנו את השתילים ועמרם תכנן היכן יינטע העצים וסימן אותם במפה. אבל לא זכה ליבו לא עמד לו. ובני המשפחה מוציאים את החלום הזה שלו, החלום היחיד שלא זכה להגשים עד סופו מהכוח אל הפועל לזכרו.